החלטה בתיק ס"ע 34423-12-11

1.         לפנינו בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 29.11.12.

2.         על פי האמור בפסק הדין, ביום 22.11.12, לאחר שהמבקשים לא פעלו על פי צו לגילוי מסמכים, כתב ההגנה נמחק. משכך, ניתן פסק דין על יסוד התביעה.

להלן תמצית טענות המבקשים:

3.         נטען כי בקשות המשיב בנושא גילוי המסמכים ומחיקת כתב ההגנה לא הגיעו לידי המבקשים. המבקשים התרעמו על כך שהמשיב שלח את בקשותיו בדואר ולא עשה מעבר לכך על מנת לקיים דיון הוגן בין הצדדים. לטענתם, ב"כ המבקשים שהוא גם המבקש מס' 2, מתגורר בכפר תבור, בו קיים סניף דואר קטן שרוב הזמן אינו פעיל ועקב פעילותו של ב"כ המבקשים במרכז הארץ, אינו מצליח למשוך דברי דואר הממתינים לקבלתם תקופה קצרה. עוד נטען כי ההחלטות בבקשות נשלחו למשרד פירט - וילנסקי בתל אביב, אך שם ב"כ המבקשים שכר משרד רק עד ליום 31.12.11. מכל מקום, אי קבלת דברי הדואר היא תוצאה מצערת ולא עקב זלזול בבית הדין. המבקשים הוסיפו וטענו כי הותרת פסק הדין על כנו מבלי שהתביעה התבררה לגופה תביא לתוצאה קשה, במיוחד בהתחשב בסכום התביעה.

להלן תמצית טענות המשיב:

4.         יש לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את המבקשים בהוצאות נכבדות. עמדת המשיב היא שאין בבקשה אלא טענות כנגדו ואילו ההתייחסות לסיבות למחדל הדיוני היא מינימלית ובלתי מספקת. בנוסף, אין התייחסות לסיכויי ההגנה. המשיב הפנה לכך שהמבקש מס' 2 ציין בכתב הגנה שהוא מייצג את כל המבקשים ומסר כתובת עם תיבת דואר בלבד. לפיכך, לא נפל פגם במשלוח הבקשות אל הכתובת שנמסרה בכתב ההגנה. המשיב אף צירף אסמתכאות מחברת דואר ישראל, לגבי המועדים בהם הבקשות הומצאו לב"כ המבקשים, לרבות המועדים בהם נשלחו התראות חוזרות לקבלת דברי הדואר.

            אשר למשלוח ההחלטות לכתובת בתל אביב - לא נפל בכך פגם מאחר שמדובר בכתובת שהיתה כתובתו של ב"כ המבקשים במועד הגשת התביעה והיה עליו לעדכן את השינוי בכתובתו.

            עוד נטען כי העובדה שכל הבקשות וההחלטות לא הומצאו למבקשים מעידה על התייחסותם להליך ואין מדובר בטעות, אלא בנסיון לעכב את הדיון ולדחות את הקץ.

5.         הצדדים חזרו על טענותיהם בדיון שהתקיים.

6.         פסק הדין שביטולו מבוקש, ניתן לאחר שכתב ההגנה נמחק עקב אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים. לא שמענו כל נימוק מדוע המבקשים לא פעלו על פי החלטת בית הדין בנושא גילוי המסמכים. למעשה, עד היום המבקשים לא נתנו תצהיר גילוי מסמכים. בכך סיכלו את האפשרות לברר את הסכסוך ולקדם את שמיעת התיק.

            יש להזכיר כי ההחלטה על גילוי המסמכים ניתנה במעמד הצדדים בישיבת קד"מ ביום 16.4.12. על כן הטיעון בשאלה אם המשיב המציא כדין את בקשותיו למבקשים, בעקבות אי קבלת התצהיר, הוא בנושא משני. היה על המבקשים לפעול על פי החלטת בית הדין וזאת לא עשו.

7.         מכאן לטענה כי המבקשים לא קיבלו את החלטות בית הדין ואת בקשות המשיב בנושא מחיקת כתב ההגנה. בתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 נקבע -        

"בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי."

            המבקשים ציינו בכתב ההגנה (סעיף 1) כי הם מיוצגים על ידי המבקש מס' 2 שכתובתו שכונת השזיפים, כפר תבור, ת.ד. 347, 15241.

            על פי הדין, ומאחר שזוהי הכתובת היחידה שהמבקשים מסרו, אין פגם בכך שהמשיב שלח את בקשותיו על פי כתובת זו. ההסברים שנשמעו מפי המבקשים, לגבי שעות פתיחת סניף הדואר או התדירות בה בא כוחם פוקד את הסניף, לאו הסברים הם. משניתנה על ידי המבקשים כתובת למשלוח דברי דואר, היה עליהם לפעול בשקידה סבירה לאיסוף הדואר מאותה כתובת. משלא עשו כן, מחדל זה רובץ לפתחם.

6.         מעיון בתיק עולה כי לאחר הגשת כתב ההגנה, מזכירות בית הדין שלחה את החלטות בית הדין לכתובת משרד ב"כ המבקשים בתל אביב ולא לכתובת שצוינה בכתב ההגנה. החלטות אלה לא נמסרו, אלא חזרו בציון "לא ידוע". יחד עם זאת, התקלה שיצאה ממזכירות בית הדין, אשר שלחה את ההחלטות לכתובת שונה מזו המופיעה בכתב ההגנה, אינה מרפאת את מחדלי המבקשים. זאת נלמד מהעובדה שגם בקשות המשיב, אשר נשלחו לכתובת הנכונה, לא זכו למענה או התייחסות. זאת ועוד - אין בכל אלה לשנות את העובדה שעד היום המבקשים לא המציאו תצהיר גילוי מסמכים ובכך הפרו את החלטת בית הדין, שניתנה במעמד הצדדים.

7.         בנסיבות אלה, כאשר אין הסבר ממשי או מניח את הדעת למחדל המבקשים להמציא תצהיר גילוי מסמכים וכאשר לא הגיבו לבקשות שנשלחו בדואר רשום לכתובת שהמבקשים מסרו בכתב ההגנה, שאלת ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, נתונה לשיקול דעתו של בית הדין. בענין זה נכתבו הדברים הבאים:

"לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט?

שנית, מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט." (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (ש. לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995) עמ' 738).